פעילות גופנית סדירה מסייעת הן למניעה ראשונית והן למניעה שניונית של מגוון מחלות גופניות, לרבות מחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם, אוסטאופורוזיס, סרטן ועוד רבות אחרות, כשהיעדר פעילות גופנית מהווה את אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לתמותה (ברמה העולמית, היעדר פעילות גופנית מהווה את גורם הסיכון הרביעי לתמותה). לאור כל זאת, בשנים האחרונות מתבהרת והולכת התמונה לפיה החשיבות שיש לייחס להיעדר פעילות גופנית, צריכה להיות זהה לחשיבות שנהוג לייחס לעישון סיגריות והשמנת יתר, כגורמי סיכון לתחלואה ולתמותה.
השפעות נפשיות חיוביות
בעשורים האחרונים, לצד המחקרים הקושרים בין פעילות גופנית לבריאות גופנית, החלו חוקרים מכל רחבי העולם להתעניין בהשפעת פעילות גופנית על הנפש של האדם. מבחינה מחקרית נושא זה נחשב למורכב ומאתגר יותר, אך כיום כבר ברור כי הפעילות הגופנית משפיעה לחיוב על המצב הנפשי, הן בקרב מבוגרים בריאים והן בקרב אלו הסובלים מתסמינים פסיכיאטריים של דיכאון, חרדה ועוד.
יש לציין כי לא זו בלבד שפעילות גופנית סדירה מקושרת עם איכות חיים גבוהה יותר, רמת תפקוד גבוהה יותר ופחות תסמינים נפשיים שליליים, אלא שבמחקרים רבים נמצא כי פעילות גופנית יכולה להוות אלטרנטיבה לטיפול התרופתי בסובלים מתסמינים פסיכיאטריים. כמו כן אין עוררין על כך שעיסוק בפעילות גופנית תורם לשיפור ההרגשה הכללית, משפר את הדימוי העצמי, מפחית מתחים נפשיים ואפילו משפר את היכולות הקוגניטיביות בקרב מבוגרים. במאמר שלפניכם נפרט אודות המנגנונים השונים הקושרים בין הפעילות הגופנית לשיפור המצב הנפשי של המתאמנים.
שחרור אנדורפינים
אנדורפינים הם חומרים כימיים המופרשים מהמוח בזמן שאנחנו חשים בכאב, המסייעים לשיפור מצב הרוח, הפחתת חרדה ושיכוך כאבים. הם פועלים בצורה המזכירה את פעולתם של הסמים האופיאטים ונקשרים לאותם הקולטנים אליהם נקשרים הסמים האופיאטים במערכת העצבים המרכזית.
לאחר שהתגלו הקולטנים באמצעותם משפיע המורפין (מורפיום) על הגוף, החל המרוץ לאיתור החומרים שמייצר הגוף שעבורם נועדו הרצפטורים. בשנת 1974 הצליחו שתי קבוצות חוקרים שונות שפעלו בנפרד זו מזו לבודד לראשונה אנדורפינים, האחת ממוח של חזיר והשנייה ממוח של עגל. השם שניתן להם, מעיד על כך שהם פועלים בדומה למורפין: ביוונית משמעות המילה "אנדו" היא פנימי ולפיכך אנדורפין הוא "מורפין ממקור פנימי" (המיוצר על ידי הגוף עצמו).
האנדורפינים הם התורמים המרכזיים לתחושת האופוריה המתעוררת במתאמנים במהלך ולאחר האימון, המוכרת כ- "runner's high", שכן ההפרשה שלהם מוגברת מאוד בזמן עיסוק בפעילות גופנית אירובית ובמיוחד בזמן ריצות ארוכות. בנוסף, ישנם מצבים רבים נוספים שגורמים לשחרור מוגבר של אנדורפינים כשבין היתר מדובר בפעילות מינית ואנדורפינים משתחררים לזרם הדם גם בזמן שאנחנו צוחקים, בזמן שאנחנו מחייכים ובזמן שאנחנו מקבלים עיסוי.
הפרשה מוגברת של אנאנדמיד
אנאנדמיד (נקרא גם אראכידונוילאטנולאמיד) הוא מוליך עצבי הנקשר לקולטנים קנבינואידיים, המופעלים גם על ידי החומר הפעיל בצמח הקנאביס (מצמח זה מייצרים מריחואנה וחשיש), הנקרא THC. בזמן פעילות אירובית, המוליך העצבי מופרש ביתר ורמותיו בדם עולות, כשההפרשה המשמעותית ביותר נצפית בזמן עיסוק בפעילות אירובית בעצימות בינונית (אימון שבו הדופק של המתאמן מגיע ל-80-70 אחוז מהדופק המקסימאלי). ההשפעה האופורית של אנאנדמיד, מקושרת אף היא לתחושת ההתעלות ולשיפור במצב הרוח לאחר פעילות גופנית (runner's high).
מעניין לדעת שאת המבנה של המוליך העצבי, פענחו באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1992. פרופ' רפאל משולם, שגילה גם את המבנה של THC, תרם להבנה לפיה פעילותו של החומר תלויה בהיקשרות שלו לקולטן ולאחר שהתברר כי אכן ישנם קולטנים המופעלים על ידי קישור ל-THC, כבר היה ברור כי ישנם חומרים המופרשים על ידי הגוף עצמו שפעילותם דומה לפעילות ה-THC. פרופ' משולם יזם בעקבות זאת פרויקט חדשני שמטרתו הייתה לזהות מתווך קנבינואידי במוח והמתווך הראשון שהתגלה הוא לא אחר מאשר האנאנדמיד.
את שמו המיוחד של המוליך העצבי, קיבל מפוסט דוקטורנט שעבד במעבדה של פרופ' משולם: אנאנדמיד הוא הלחם בסיסים מלא המורכב מהמילה "אנאנדה", שמשמעותה בסנסקריט היא "אושר" והמילה "אמיד" (השייר הכימי של המולקולה). לדברי של פרופ' משולם, ניסה למצוא חלופה עברית הולמת, אך גילה כי בעוד שבעברית יש לא מעט מילים נרדפות ל"יגון", ישנן הרבה פחות מילים נרדפות למילה "אושר".
הגברת תחושת השליטה
העיסוק הסדיר והקבוע בפעילות גופנית מכניס לחיי המתאמן תחושה של שליטה. התחושה החשובה הזו מפחיתה את רמת החרדה, הנובעת בין היתר מהיעדר שליטה ותחושה של חוסר אונים. חיזוק השליטה תורם לחיזוק תחושת המסוגלות, שבתורה תורמת לשיפור המצב הנפשי.
זהו למעשה אחד ההסברים המוקדמים ביותר לאופן שבו הפעילות הגופנית משפיעה על המצב הנפשי, שניתן במקור על ידי אלברט בנדורה. אלברט בנדורה טבע את המושג "self efficacy" ("מסוגלות עצמית" או "יעילות עצמית"), המתייחס לאמונה של פלוני בנוגע ליכולת שלו לבצע משימה מסוימת. לפי גישה זו, אדם המאמץ אורח חיים הכולל עיסוק סדיר בפעילות גופנית, נהנה משיפור בתחושת המסוגלות העצמית שלו, שכן מדובר במשימה הנחשבת באופן גורף למאתגרת במיוחד. בעקבות זאת, המתאמן מסוגל להתמודד טוב יותר ובצורה יעילה יותר עם סיטואציות שונות המעוררות חרדה ומתח.
דחיית מחשבות שליליות
היציאה מהדירה, ההתעסקות בהכנות לפעילות הגופנית וההתמקדות בפעילות עצמה, מסיטות את תשומת הלב מטרדות היומיום ומהוות אפשרות לדחות מחשבות שליליות. כמו כן ידוע כיום כי העיסוק בפעילות הגופנית מקושר בצורה חזקה לחשיבה חיובית. זאת כיוון שכשהמתאמן מודע לכך שהוא פועל בצורה שמיטיבה עמו, כל תפישת העולם שלו מוארת באור חיובי.
פידבק חיובי מהחברה
בחברה המודרנית העיסוק בפעילות גופנית נחשב להתנהגות חיובית ביותר, שיש לקדם ולעודד. לפיכך אדם המתחיל לעסוק בפעילות גופנית, במיוחד בגיל הזהב, זוכה לתשומת לב חיובית מהסביבה הקרובה. ההתייחסות התומכת והמשוב החיובי, משפרים בצורה משמעותית את תחושת הערך העצמי והביטחון העצמי, החיוניים למצב הנפשי התקין.
באופן הזה נוצר מעגל חיובי שבו העיסוק בפעילות גופנית זוכה למשוב חיובי מהסביבה הקרובה, המשוב החיובי תורם לחיזוק ושיפור הביטחון העצמי ותחושת הערך העצמי וכל זה מעודד ומדרבן את המתאמן להתמיד בשגרת האימונים שלו. ההתמדה בתורה תזכה את המתאמן בפידבקים חיוביים מהסביבה וכן הלאה והלאה.
פעילות חברתית
הבדידות היא בין הגורמים להתפתחות של דיכאון והדיכאון בתורו, מוביל לרוב להסתגרות ולהתבודדות חברתית. באופן הזה נוצר מעגל קסמים הרסני שקשה מאוד לצאת ממנו. פעילות גופנית המבוצעת במסגרת חברתית מאפשרת למתאמן להפיג את תחושת הבדידות, להתרועע עם אנשים אחרים ואף ליצור קשרים חברתיים חדשים או לחזק את הקיימים. זהו גם אחד ההסברים לכך שקשישים המתגוררים במסגרות של דיור מוגן נהנים מאריכות חיים ובריאות טובה, שכן המסגרת החברתית העוטפת אותם, מונעת מהם את הבידוד החברתי המהווה את מנת חלקם של קשישים רבים הממשיכים להתגורר בביתם.
מעבר לזה, נציין עוד לסיום, כי נכון להיום בלא מעט בתי אבות ומסגרות של דיור מוגן בישראל, מציעים לדיירים לקחת חלק בחוגים שונים של פעילות גופנית וישנן גם מסגרות שבהן תמצאו אפילו בריכה וחדר כושר. נראה כי הגישה הנוחה למתקנים השונים והקלות שבה אפשר להתחיל לעסוק בפעילות גופנית, תורמת אף היא לשיפור הבריאות הגופנית והנפשית כאחת, בקרב האזרחים הוותיקים החיים במסגרות אלה.
