דיכאון ובדידות – לא גזירת גורל

האבחנה הפסיכיאטרית השנייה בשכיחותה בקרב בני הגיל השלישי היא דיכאון (הראשונה היא דמנציה) כשלפי ההערכות העדכניות שיש בידינו כיום, בין 50-20 אחוז מהמקרים נותרים לא מאובחנים וכתוצאה מכך לא מקבלים מענה מתאים. ישנו מגוון רחב ביותר של טריגרים הגורמים להתפרצות של דיכאון הקשורים לזקנה ולא פחות גורמים המובילים לכך שההפרעה לא תאובחן.

כך לדוגמה לא כל הקשישים הסובלים מדיכאון ידווחו על עצבות או מצב רוח ירוד. ישנם רבים שידווחו דווקא על חוסר טעם או תחושה של חוסר חשק ואובדן עניין, אך לא פשוט להבחין בתופעות אלה, אלא אם כן שואלים את המטופל שאלות הקשורות אליהן בצורה ישירה.

ישנם גם תסמינים לא מעטים המופיעים בשכיחות גבוהה בזקנה, הרלוונטיים מאוד לסובלים מדיכאון כמו לדוגמה יקיצה מוקדמת, תיאבון ירוד, פגיעה בזיכרון, חוסר ריכוז, עייפות ועוד. מדובר בתסמינים שאינם ספציפיים, כך שהקישור שלהם לדיכאון לא יתבצע לרוב בצורה אוטומטית. בנוסף, בגיל השלישי מתקיימים מצבים שונים שיכולים למסך או לדמות דיכאון כמו למשל אבל על אדם קרוב שהלך לעולמו או דמנציה.

מעבר לכל זה, הואיל ולא חסרות בעיות הפוגעות בתפקוד בקרב קשישים, הרי שבדרך כלל יהיה קשה לשים לב לשינויים התנהגותיים שכן הם הרבה פחות דרמטיים בהשוואה לשינויים המתרחשים באדם צעיר הלוקה בדיכאון. הכוונה היא לכך שבניגוד לאנשים צעירים יותר שבהם הדיכאון מופיע לרוב באופן מאוד פתאומי ומשתק, דיכאון בגיל השלישי, יכול להתפתח גם באופן איטי והדרגתי.

ההשלכות ההרסניות של הדיכאון

ישנם מיתוסים רבים הקשורים לדיכאון בגיל השלישי. כך לדוגמה ישנה אמונה רווחת לפיה הדיכאון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ההזדקנות וכי יש פשוט ללמוד כיצד לחיות עמו בשלום. מיתוס רווח לא פחות אך מסוכן הרבה יותר הוא זה הגורס כי ההפרעה הפסיכיאטרית לא משפיעה על היבטים גופניים כלל. היום כבר ברור לכל המומחים בתחום כי הדיכאון מוביל לתחלואה גופנית חמורה בהיעדר טיפול כשבין השאר הדיכאון מוביל לעלייה בהורמוני העקה, לפגיעה באיכות השינה, לירידה משמעותית ברמת התפקוד של המערכת החיסונית ועוד.

תסמיני הדיכאון השונים מובילים כל אחד בתורו להידרדרות בבריאות הגופנית ולרוע המזל, תסמיני ההפרעה רבים ומגוונים. רוב הקשישים הסובלים מדיכאון חווים למשל ירידה משמעותית בתיאבון וממעטים לאכול וודאי שאין צורך להכביר במילים בנוגע לכך שבני הגיל השלישי נמצאים בסיכון לתת תזונה גם אם הם לא סובלים מתחלואה פסיכיאטרית.

לפי מיתוס נפוץ נוסף, ניסיונות אובדניים בקרב קשישים נדירים ביותר וגם כאן מדובר בטעות. למעשה ניסיונות אובדניים בגיל השלישי אינם נדירים כלל וכלל והסיכוי לתמותה על רקע אקט אובדני, ממשי ורציני בקרב קשישים. החדשות הטובות הן שדיכאון בכל גיל שהוא אינו גזירת גורל וכי בהחלט ניתן להילחם בו. בדומה לטיפול בתחלואות גופניות ופסיכיאטריות נוספות, ככול שהטיפול יינתן מוקדם יותר, כך הפרוגנוזה תהיה טובה יותר בהתאם ולכן ישנה חשיבות עליונה להעלות את המודעות לתסמיני הדיכאון בגיל השלישי בקרב מטפלים העובדים במסגרות של בתי אבות או דיור מוגן וגם בקרב הקשישים עצמם כמובן.

חשיבות המפגשים החברתיים

הבדידות והדיכאון בגיל השלישי מנהלים יחסי גומלין מורכבים ביותר. הבדידות מהווה אתגר של ממש עבור בני גיל הזהב, הפורשים לגמלאות, בדרך כלל אחרי מספר עשורים שבמהלכם נהנו מהמסגרת החברתית של מקום העבודה. בנוסף, החוג החברתי הולך ומצטמצם בהדרגה, בני זוג הולכים לעולמם והקושי להתנייד בקלות רק מחמיר את המצב הקיים.

מעבר לכך שהבדידות פוגעת באיכות החיים, עבור רבים היא מהווה טריגר להתפתחות של דיכאון, המוביל ברוב המקרים לנטייה להתבודדות ולהסתגרות. באופן הזה נוצר מעין מעגל קסמים (או כשפים) שבו הבדידות מובילה לדיכאון, המחריף את הבדידות וכן הלאה.

זוהי בין היתר הסיבה לכך שמומחים בתחום הפסיכו-גריאטריה ממליצים למטופלים שלהם לא לוותר על מפגשים חברתיים ולא להסתפק בשיחות הטלפון השבועיות עם הנכדים. חשוב ביותר להתעקש להיפגש פנים מול פנים עם חברים, קולגות מן העבר ובני משפחה כמובן. ייתכן שזהו למעשה אחד הגורמים לכך שאנשים החיים במסגרות של דיור מוגן או בתי אבות מאריכים ימים, שכן הקשרים החברתיים הענפים ותחושת השייכות, תורמים במידה רבה לבריאות הנפשית וכפועל יוצא מכך, לבריאות הפיזית של הקשיש.

זוהי גם כן הסיבה לכך שלמשל בבתי דיור מוגן, שמים בשנים האחרונות דגש מרכזי על כל הנושא החברתי. הכוונה היא למשל לטיולים המאורגנים, לסדנאות ההעשרה, לקונצרטים, להרצאות ולמגוון רחב של פעילויות אחרות המבוצעות בצוותא כמו חוגי ברידג' וכיוצא באלה.

לא לוותר על השגרה

אחד הדברים החשובים ביותר שיש להתעקש עליהם במהלך האפיזודות הדיכאוניות, נוגע לשמירה על השגרה. הדיכאון לרוב יגרום לשבירת השגרה במישורי החיים השונים, כשבעיקר מדובר בדפוסי האכילה, בדפוסי השינה וכפי שציינו, בכל הקשור למפגשים החברתיים וליציאה מהבית.

אמנם מדובר בעניין מאתגר מאוד, אך בכל זאת חשוב לעשות מאמצים גדולים כדי לשמור על השגרה כמה שרק אפשר, חרף הדיכאון. נסו להתעורר בשעה קבועה ולהיכנס למיטה בשעה קבועה, השתדלו לצרוך את אותה כמות המזון שצרכתם לפני האפיזודה הדיכאונית ועשו כל מאמץ כדי לא לוותר על פגישות שקבעתם, על השתתפות בחוגים או יציאה לטיולים המאורגנים שנקבעו מראש.

שבירת השגרה, ויתור על מפגשים חברתיים, דילוג על ארוחות, הסתגרות בבית ושכיבה במיטה במשך שעות בחוסר מעש, מהווים דלק לדיכאון ומספקים לו את כל מה שהוא זקוק לו כדי להתקבע ולהחריף. ההתעקשות על ההרגלים הקבועים, על העשייה ועל השגרה, תסייע לכם להתמודד עם הדיכאון ותמנע מכם ליפול לייאוש. גם כאן ניתן לראות מדוע יש למסגרות של דיור מוגן יתרון ברור על פני המגורים בבית, שכן במסגרות אלו החברים ואנשי הצוות המקיפים את הדייר, מסייעים לו לשמור על השגרה ומקשים על ההתבודדות והנסיגה החברתית.

לא להתבייש לפנות לטיפול

לרוע המזל אנשים רבים לא פונים לטיפול נפשי כתוצאה מחוסר ידע או דעות קדומות ותפישות שגויות בנוגע למהות הטיפול הפסיכיאטרי או הפסיכולוגי. בנושא זה חשוב להפנים את הדברים הבאים: בדיוק כפי שאדם הסובל מתעוקת חזה לא יהסס לפנות לקרדיולוג ואדם שמעד ושבר את רגלו לא יתמהמה, אלא ימהר להתפנות לחדר המיון, כך גם אדם הסובל מתסמינים כאלו ואחרים שיש בהם כדי להעיד על דיכאון, צריך לפנות לקבלת סיוע נפשי.

נכון להיום ישנן אפשרויות טיפול רבות שיכולות לסייע לסובלים מתסמיני הדיכאון לחזור לשגרת החיים וליהנות מאיכות חיים טובה. הטיפולים המודרניים יכולים להתבצע במסגרת דיסקרטית לחלוטין ובמקרים לא מעטים ניכרים שינויים לטובה במצבו הנפשי של המטופל כבר לאחר טיפולים ספורים. כמו כן בניגוד לעבר, הטיפולים המודרניים כוללים מעט מאוד תופעות לוואי ובכל תופעות הלוואי האפשריות ניתן לטפל בקלות רבה יחסית.

בדידות בקרב קשישים והמשתנים הקשורים בה

• דיכאון בגיל השלישי הוא תופעה נפוצה מאוד וככול הנראה נפוצה משידוע לנו, שכן קשישים רבים נותרים לא מאובחנים.
  •רבים בגיל הזהב מקבלים את הדיכאון כגזירת גורל ולא פונים לטיפול.
  • תסמיני הדיכאון בקשישים מעט שונים מתסמיני הדיכאון בצעירים ואנשי צוות במסגרות של דיור מוגן או בתי אבות למשל צריכים להכיר את ההבדלים, על מנת שכמה שיותר קשישים הלוקים בדיכאון יזכו לקבל אבחון מדויק וסיוע בהתאם לצורך.
  • הדיכאון מוביל לתחלואה פיזית ומהווה איום ממשי על חיי הלוקים בו. לפיכך יש להתייחס לכל תסמין שעשוי להצביע על דיכאון בקרב קשישים ברצינות ובכובד ראש.
  • אמצעי הטיפול המודרניים זמינים מאוד ויעילים מאוד ולעתים כל שנחוץ כדי לשפר את הסטטוס הנפשי בצורה משמעותית, זה מספר פגישות עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש.
  • הטיפול המוקדם מבטיח תוצאות טובות יותר ולכן מומלץ שלא להתמהמה עם הפנייה לעזרה.