המעבר למשען כהזדמנות לרענון הקשר הורה-ילד-נכד
תינוק חדש בא לעולם, מה יהא עליו? עברו חלפו השנים בהן התרגשנו מצעדיה הראשונים של הפעוטה, הפעם הראשונה שאמר "אבא", ההתרגשות שאחזה בה כשחזרה מבית הספר עם תעודה מלאה בציונים טובים. אנו נזכרים בערגה במפגש עם החברה החדשה של הבן, כשליוונו אותו בחרדה מהולה בגאווה ללשכת הגיוס, וכשהוזמנו לטקס סיום התואר הראשון שלה.
רגעים ותמונות, שמצטרפים לתמונת הקשר הייחודי הזה של הורה וילדו. קשר רווי בתחושת של אושר וגאווה כמו גם בעומס של ציפיות ואכזבות הדדיות. ובכל תקופת חיים, משמשים האירועים השונים מצע לעיצוב הקשר המופלא.יש הטוענים כי חברה נמדדת בעומק ובחוזק הקשרים בין הדורות. ביומיום של כל אחד מאיתנו אנו נתקלים בקונפליקטים רבים ביחס לקשר הבין דורי; עד כמה להשפיע על החלטותיה של הבת? האם אני רוצה שבני יהיה כמוני? כיצד לתת כבוד להורי מבי לוותר על הרצונות שלי? ועוד.
עתה, כשהגענו להחלטה החשובה של המעבר למסגרת מוגנת כדוגמת "משען", נשאלת השאלה כיצד מעבר זה ישפיע על אותו קשר. האם המעבר מהבית בו גדל ילדנו ירחיק בינינו?
כיצד ייראו המפגשים שלנו במקום משכננו החדש? איך נצליח לשמור על מה שטיפחנו לאורך שנים רבות? הדיור המוגן, אולי בשונה מבית האבות ה"קלאסי" מבקש להתייחס ברצינות לשאלה זו.
ברשת "משען" מאמינים כי ניתן ורצוי להמשיך את ההתמודדות המיוחדת הזאת, ולאפשר להורים, ילדיהם ונכדיהם לעצב ולפתח את הקשרים ביניהם.
הפסיכולוג הגרמני-דני-אמריקאי הנודע, אריק אריקסון, נתן לנו כלי חשוב ביותר להבנת עצמנו ולבחירת דרכנו בחיים. בתיאוריית השלבים שלו מוקדש מקום נרחב לאופן בו אנו פותרים קונפליקטים בחיים.
בשלב האחרון של החיים (שמתחיל על פי אריקסון כבר בגיל 50) עלינו להגיע ל"אחדות האני" שלנו, לקבל בסיפוק והשלמה את קורות חיינו, על הטוב והרע שבהם, ולחוש שחיינו הינם בעלי משמעות וחשיבות. אדם שיגיע למצב נפשי שכזה, שיפתור את הקונפליקט בצורה הנכונה, יזכה לחוות "תבונה". "התבונה" על פי אריקסון, היא המצב הנשאף לאדם בגיל השלישי של חייו.
ברור, כי נדבך משמעותי ביכולת להתבונן על חיינו ולחוש סיפוק והשלמה, הינו הקשר שלנו עם ילדינו ונכדינו. נדמה, כי ככל שקשריו של אדם עם בני משפחתו מהדורות השונים הינם מעוצבים וחזקים יותר, כך תגבר תחושת המשמעות שלו.
אז כיצד הדיור המוגן יוכל להוות מצע מאפשר להתמודדות עם הקונפליקט בדרך להיותנו "תבוניים" יותר?
ראשית, הכרחי ליצור מגוון רחב של במות בהן יוכלו להיפגש בני הדורות השונים על מנת לעצב את הקשרים ביניהם. ברשת "משען" יוכלו כל הורה ילדו ונכדו למצוא את במת המפגש המתאימה להם.
אוהבים פעילות גופנית? ב- משען ניתן למצוא מתקנים שונים בהם יוכלו בני הדורות השונים להיפגש אגב פעילות גופנית משותפת. "חיידק" היצירה מקנן בקרב בני המשפחה? ב"משען" ישנם אין ספור חוגים, אשר יאפשרו לדייר הבית להעניק לבני משפחתו כישורים חדשים. למשפחתכם חשוב להעשיר את חיי הרוח ולצבור ידיעות חדשות על העולם? בדיור המוגן תוכלו להאזין יחד להרצאות בכל תחומי הרוח, ולהמשיך לשוחח את התוכן במשותף.
מתוך מודעות לחשיבות הסביבה החיצונית כיוצרת אווירה טובה למפגש, במשען הושקעה מחשבה רבה בעיצוב המרחבים הציבוריים כמו גם מקום מגוריו של הדייר. התכנון האדריכלי המוקפד, צמחיית הפנים והחוץ, הריהוט הנעים, והאיכות הגבוהה של הציוד מהווים תשתית מושלמת לשיחות ולמפגשים בין דוריים בעלי משמעות.
לבסוף, כמובן שכל אלו הינם בגדר תפאורה שאין להמעיט בחשיבותה. אך אולי החשוב מכל הינה תחושת העצמאות והכבוד העצמי, שמאפיינת את הדיירים במשען. מגוון המתקנים והפעילויות מאפשרת לדיירי הבית להגיע למפגשים השונים עם בני משפחתם ממקום של בטחון ותחושת מסוגלות להעניק לילדיהם ונכדיהם מ"התבונה" שצברו בשנות חייהם הארוכות.
מעתה, לא רק בית אבות כמקום מגורים, כי אם מעבר לדיור המוגן כקרקע פורייה לבריאת קשר בין דורי תקין ומשמעותי.
