כל העולם במה וכולנו שחקנים – לימודי משחק בגיל הזהב

דוגמאות לשחקנים שממשיכים להופיע על במת התאטרון בגילאים מבוגרים אחרי עשרות שנות ניסיון, באמת שלא חסר והאמת היא שגם לא צריך לחפש כאלו רחוק מדי: למשל ליא קניג, המכונה בפי רבים, "הגברת הראשונה של התאטרון הישראלי", נולדה בשנת 1929 ואילו דבורה קידר, כלת פרס מפעל חיים של עמותת פרסי התאטרון הישראלי (2013), נולדה בשנת 1924. שתיהן חורכות את הבמה גם היום וקוצרות שבחים ותשואות מהקהל ומהמבקרים כאחד.

אבל לא באלו שבילו את רוב חייהם על הבמה ברצוננו לעסוק במאמר שלפניכם, אלא דווקא באלה שמעולם לא דרכו עליה, עד שהגיעו לגיל השלישי. אם חיידק הבמה החל לדגדג ולהטריד לאחרונה, דעו כי אתם לא לבד – בשנים האחרונות גמלאים רבים פונים ללימודי משחק לראשונה בגיל מבוגר ומגלים עולם שלם רגשות, יצירה ודרכי ביטוי.

צעדים ראשונים על הבמה, בגיל 70

הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין, הממוקם בלב לבה של שכונת התקווה בתל אביב, משלב בין לימודי המשחק המקצועיים, לבין פעילות קהילתית עשירה: מדי שנה הסטודנטים שלומדים בסטודיו, מדריכים כ-16 קבוצות של לימודי משחק המורכבות מ-300 משתתפים ללא ניסיון קודם בתחום המשחק. לצד קבוצות של נוער בסיכון ממשפחות הרוסות, ילדי עולים ונוער בסיכון מהמגזר הדתי, תמצאו גם קבוצה אחת מיוחדת במינה, המורכבת אך ורק משחקנים חובבים בגיל הזהב.

מדי שנה בחודש דצמבר, מתקיים בשכונה "פסטיבל התקווה" המהווה את שיא שנת הפעילות של התאטרון הקהילתי. במסגרת הפסטיבל הקבוצות מעלות את ההצגות עליהן עמלו במהלך השנה כשבפסטיבל האחרון שהתקיים, העלתה קבוצת בני גיל הזהב את המחזה המרתק, "זיכרון בודד". את המחזה הראשון שלה העלתה הקבוצה ב-1998 והשנה הייתה זו לה ההפקה ה-16 במספר.

חברי הקבוצה לאורך השנים הופיעו בפסטיבלים שונים ברחבי הארץ וחלק מחברות הקבוצה הופיעו גם בשנים האחרונות בתפקידי אורח בהפקות טלוויזיוניות כמו "ארץ נהדרת", "רמזור" ו"כוח סבתות". מה שמעניין בקבוצת התאטרון המיוחדת הזו, שעד לשנה האחרונה הייתה מורכבת מנשים בלבד, הוא שהעבודה עם בני גיל הזהב מובילה להפריה הדדית: הסטודנטים שמעבירים את שיעורי המשחק, מעידים כי חברי הקבוצה מלמדים אותם על תאטרון לא פחות משהם מלמדים את חברי הקבוצה ואפילו יותר מכל מורה בסטודיו.

פורקן רגשי לחוויות קשות

חברי הקבוצה מדווחים על כך שהתאטרון מאפשר להם למצוא לראשונה בחייהם פורקן לחוויות קשות שעברו. למעשה ההצגה "זיכרון בודד", מבוססת על סיפורה האישי של אחת מחברות הקבוצות, שאיבדה את בנה 15 שנה מוקדם יותר, עת שלח ידו בנפשו בהיותו בן 29 בלבד. היכולת לעבד את חווית השכול במסגרת העבודה המשותפת על הצגת תאטרון מעידה רבות על האופי התרפויטי של תחום המשחק: היכולת "להיכנס לדמות", המשחק, ההשקעה בטכניקה ובפרטים הקטנים, מאפשרים לשחקנים החובבים לגעת בנקודות הקשות והכואבות ביותר בחייהם, ממקום בטוח, תומך ומכיל.

לא כולם מגיעים לתחום בגיל מבוגר כדי להתמודד עם חוויות קשות שעברו, אך באופן טבעי, כאשר מתחילים להביע את המתרחש בנבכי הנפש במשחק, גם בלי להתכוון לכך יתר על המידה, פורצים החוצה רגשות שהודחקו במשך זמן רב. מדובר בחוויה משחררת שלא אחת מסירה מהלב אבנים שהכבידו עליו במשך שנים ארוכות.

מה הם היתרונות של לימודי משחק, דווקא בגיל הזהב?

אחד היתרונות של לימודי משחק דווקא בגיל הזהב, בא לידי ביטוי בכך שבתקופה הזו יש מספיק זמן פנוי כדי להתמסר לתחום. המחסור בזמן הוא בין הגורמים לכך שרבים מאלו שהחלו ללמוד משחק רק בגיל מבוגר, לא השקיעו בכך קודם לכן. בנוסף, בגיל השלישי מרגישים רבים כי בשעה טובה הגיע הזמן שלהם להשקיע בעצמם ולטפל בעצמם, לאחר עשורים רבים שבהם הקדישו את רוב מרצם לטיפול באחרים. זוהי התקופה שבה ניתן לטפל בנושאים לא פתורים, לעבד חוויות ולהתמודד עם שדים מן העבר, באווירה הדוגלת בחופש מוחלט, פתיחות ויצירתיות.

יתרון נוסף  הרלוונטי לבני כל הגילאים, אך בעיקר לבני גיל הזהב, מתבטא בכך שמדובר ביופי של דרך להכיר אנשים, ליצור קשרים חדשים ולהעמיק קשרים קיימים. שיעורי המשחק יאפשרו לכם לראות מכרים ותיקים באור שונה לחלוטין בדיוק כפי שיאפשרו לכם להכיר צדדים נסתרים בעצמכם שכבר שכחתם שקיימים או שטרם נחשפתם אליהם.

חשוב ביותר לציין כי לימודי משחק בגילאים מבוגרים טומנים יתרונות רבים שהוכחו מחקרית והכוונה היא לכך שלא מדובר בחוויות סובייקטיביות בלבד או בתחושות שניתן לבטל כלאחר יד. כך לדוגמה במחקרים שבוצעו על אזרחים ותיקים שבחרו לקחת שיעורי משחק, נמצא כי ההשתתפות בשיעורי משחק הובילה לשיפור בשביעות הרצון מהחיים, לשיפור באיכות החיים ואפילו הובילה לשיפור היכולות הקוגניטיביות. בחלק מהמחקרים אף נמצא כי כבר לאחר שמונה שיעורי משחק, נצפה שיפור ביכולת הזיכרון וביכולת פתרון הבעיות של השחקנים החובבים.

עוד נמצא במחקרים שבחנו קבוצות של תלמידי משחק מבוגרים, כי ניכר שינוי חיובי בהערכה העצמית, ביכולות הלמידה וברמת ההנאה הכללית (לקריאה מעמיקה בנושא (באנגלית), אתם מוזמנים להיכנס לכאן). לאור כל זה, ניתן בהחלט לכתוב כי לימודי משחק בגיל הזהב, משפיעים לטובה על כל אחד ואחד מתחומי החיים.

אז איך מתחילים?

ככול שהמודעות לכך שלימודי משחק בגיל הזהב כוללים יתרונות רבים מספור הולכת ונהיית גבוהה יותר, כך בהתאם גם ניתן למצוא יותר אפשרויות לקחת חלק באמנות התאטרון. אם אתם מתגוררים במסגרת של בית אבות או דיור מוגן למשל, ישנו סיכוי לא רע שתוכלו להצטרף לקבוצת תאטרון המתקיימת במסגרת שלכם, שכן קבוצות תאטרון לאזרחים ותיקים צוברות תאוצה במסגרות אלו בשנים האחרונות. בנוסף, באפשרותכם ליצור קשר עם כל אחד מהגופים הבאים ולהתעניין בנוגע לשיעורי וסדנאות משחק שייתכן שיוכלו להתאים לכם:

• "תאטרון גלג"ל" (גאווה ללא גיל) – קבוצה ייחודית של תאטרון קהילתי המורכבת מבני נוער מ"ארגון נוער גאה" ("איגי"), הורים לילדים להט"בים (חברי עמותת תה"לה, המעניקה תמיכה להורים של חברים בקהילה הגאה) ואזרחים ותיקים מקבוצת "בשלה" ו"קשת מזהב". לעמוד הפייסבוק של התאטרון.
• "מטאפורה" – מסגרת עשירה של אנשי מקצוע המעבירים סדנאות בכל רחבי הארץ בתחום התרפיה בהבעה ויצירה. בין היתר מדובר בסדנאות דרמה, תאטרון ומשחק המותאמות ליכולות ולצרכים של בני הגיל השלישי כמו "סיפורי סבתא" (סדנת דרמה תרפיה ואימפרוביזציה), "תאטרון פלייבק" ועוד. ליצירת קשר עם "מטאפורה".
• הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין – לקבלת פרטים על קבוצת התאטרון של בני גיל הזהב.
• סדנת תאטרון "קצת אחרת", עם שולה רווח – סדנת תאטרון לבני הגיל השלישי המתקיימת בסטודיו פרטי בתל אביב, המדמה אולם תאטרון. שולה רווח שמעבירה את הסדנא, היא בעלת תואר שני במחזאות, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה (אוניברסיטת תל אביב) ובוגרת בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי". לפרטים נוספים.
• קבוצת התאטרון של מתנ"ס "בית רחל" – קבוצת תאטרון לבני הגיל השלישי, המעלה הצגות במרכז החברתי לגיל השלישי, הפועל במתנ"ס "בית רחל".