קטרקט (בעברית: ירוד) הוא מצב רפואי שבו עדשת העין הופכת לעכורה. מדובר בממצא שכיח מאוד בקשישים כשלמעשה התהליך שבו העדשה הופכת לעכורה בזקנה, טבעי לחלוטין ומתרחש באופן תקין. אין זה משנה אם אתם מתגוררים בביתכם, במסגרת של דיור מוגן או בית אבות ובנוסף, הקטרקט לא מושפע מקריאה בתנאי תאורה לקויים או ראייה מאומצת – בבדיקות עיניים שיבוצעו באנשים מעל גיל 60, ניתן יהיה לאבחן קטרקט בכ-75% מהנבדקים.
יש לציין כי ישנם גורמים רבים שיכולים להוביל לעכירות העדשה, בנוסף לגיל מבוגר: הקטרקט יכול להיות תוצאה של בעיה גנטית תורשתית, של מחלה זיהומית, משני למחלה מטבולית, תופעת לוואי של טיפול תרופתי מסוים ועוד. רבים לא מודעים לכך, אבל ישנם גם לא מעט תינוקות הבאים לעולם כשהם סובלים מקטרקט (ירוד מולד). במאמר שלפניכם נתמקד באופן ספציפי בקטרקט הקשור לגיל.
כיצד קטרקט בא לידי ביטוי באופן קליני?
קטרקט הקשור לגיל הוא תהליך הדרגתי, אך לצופה המזדמן רוב מקרי הקטרקט לא יהיו גלויים, עד לשלב שבו הם מספיק צפופים ולפיכם גורמים לאובדן ראייה חמור. את מידת החומרה של הקטרקט קובעים בעיקר בהתאם לחדות הראייה, בהנחה שהמטופל לא סובל ממחלות עיניים נוספות. הירידה בחדות הראייה באופן כללי מתקדמת ביחס ישר להתקדמות במידת הצפיפות של הקטרקט. יחד עם זאת, במקרים מסוימים אין קורלציה בין מצב הראיה למצב הקטרקט.
כך לדוגמה, ישנם אנשים שרואים מספיק טוב ויכולים להמשיך בפעילות השגרתית למרות שבבדיקה של רופא עיניים, יאובחנו עם קטרקט משמעותי ולעומת זאת ישנם מטופלים הסובלים מפגיעה קשה בחדות הראייה, שלא עומדת בפרופורציה לרמת העכירות של העדשה. מעניין לדעת כי קטרקט הקשור לגיל לא אחת בא לידי ביטוי בשלב הראשוני דווקא בשיפור ניכר בחדות הראייה. מצב זה נוצר כתוצאה מהגדלת מקדם השבירה בעדשה המרכזית, אך מובן שמדובר בשיפור זמני בלבד. תסמינים נוספים של קטרקט יכולים להיות ראייה כפולה, ירידה בהבחנה בין גוונים ועוד.
שיפור איכות החיים על ידי טיפול בקטרקט
הנקודה החשובה ביותר שיש להבין בכל הקשור לקטרקט באופן כללי וקטרקט הקשור לגיל באופן ספציפי, היא שאין שום סיבה להשלים עם הירידה באיכות הראייה. נכון, אמנם מדובר על תופעה רווחת ונפוצה מאוד בזקנה ורוב האוכלוסייה תפתח קטרקט בשלב כזה או אחר, אבל אין משמעות הדברים שיש להשלים עם המצב ולשבת בחיבוק ידיים.
ישנם רבים בגיל הזהב החוששים לעבור ניתוח או להתחיל טיפול בקטרקט, כיוון שיצא להם להכיר בעבר הרחוק אדם שאיבד את ראייתו בעקבות הטיפולים שעבר.
בתחום רפואת העיניים התרחשו לא מעט פריצות דרך בעשורים האחרונים ובימינו הטיפולים בטיחותיים מאוד וכמעט נטולי תופעות לוואי. ניתוח הקטרקט עבר במהלך שלושת העשורים האחרונים שינויים משמעותיים ביותר, עם כניסתם של התפרים העדינים, המכשירים המיקרו-כירורגיים והמיקרוסקופ הניתוחי לתמונה. מעבר לכך, חל שיפור ניכר והתקדמות גדולה מאוד בכל מה שקשור לשיטות ההרדמה המקומית.
ההחלטה בנוגע למידת הנחיצות של הניתוח שבו מטפלים בקטרקט, מושפעת ממגוון רחב של גורמים ובכל מקרה לא ניתן להתחיל שום טיפול מבלי לקבל את אישורו של המטופל. ההסכמה לביצוע הניתוח תתקבל רק אחרי שיוסבר למטופל על האפשרויות השונות, על האלטרנטיבות לניתוח, על הסיבוכים הפוטנציאליים והסיכוי שיתרחשו, תופעות הלוואי השכיחות והנדירות, הפרוגנוזה הצפויה ועוד. גם אם גמרתם אומר בלבכם שלא לעבור את הניתוח, טוב תעשו אם תיגשו לפגישת התייעצות, על מנת שתוכלו לקבל כמה שיותר מידע מקצועי ועדכני בעניינכם. אל לכם לקבל עצות שלא מאנשי רפואה או להסתמך על ידע שהיה רלוונטי לפני שנים רבות, שייתכן מאוד שאינו רלוונטי כלל וכלל לעידן הנוכחי.
עדשות פרימיום – הצעקה האחרונה
שיפורים בטכניקות שבהן מבצעים ניתוחי קטרקט עדיין מתרחשים ללא הפסקה, אך בגדול הטיפול הכירורגי כולל הסרה של העדשה העכורה והשתלה של עדשה תוך עינית מלאכותית ואחד התחומים שבהם חלו השיפורים הרבים והמשמעותיים ביותר, הוא תחום העדשות התוך עיניות. עד לפני לא יותר מדי שנים, העדשות התוך עיניות שהשתילו במנותחים שסבלו מקטרקט, מרכזו את קרני האור שהגיעו לעין בנקודה אחת בלבד על הרשתית. כתוצאה מכך שיכולת האקומודציה אבדה להם (היכולת של העין להתמקד בנקודות רחוקות או קרובות בהתאם לצורך, על די שינוי אורך המוקד) לאחר הניתוח, היו צריכים המנותחים להרכיב משקפי ראייה כל אימת שרצו לקרוא ספר למשל. הייתה גם אפשרות להשתיל עדשות שיאפשרו ראייה טובה מקרוב, אך במקרה הזה היו צריכים המנותחים להרכיב משקפי ראייה, אם רצו לנהוג למשל.
הפתרון המודרני לבעיית האקומודציה בא לידי ביטוי בעדשות פרימיום. עדשות הפרימיום יצרו מהפכה רצינית בתחום ניתוחי הקטרקט בשנים האחרונות כשחלק מהדגמים מאפשרים למנותח ליהנות מאיכות ראייה גבוהה ביותר. עדשות תוך עיניות נוספות שהיוו פריצת דרך משמעותית הן עדשות תוך עיניות אקומודטיביות (הנעות קדימה ואחורה באמצעות מנגנון מיוחד) וכן ישנה אפשרות לנקוט בשיטה שבעבר הייתה נפוצה יותר, הנקראת מונוויז'ן.
מדובר בטכניקה שבה מכוונים את אחת מהעיניים לראייה לרחוק ואת השנייה לראייה לקרוב. ישנם אנשים רבים המצליחים להסתגל למצב המיוחד הזה, אך ישנם גם כאלו שמתקשים מאוד להסתגל לכך שהמיקוד שונה בין עין ימין לשמאל.
ניתוחים משולבים
ישנם קשישים רבים המאמינים כי הואיל ואובחנו עם מספר מחלות עיניים, מוטב שלא יפנו לטיפול, שכן ככול שהטיפול מורכב יותר, כך הסיכוי לטעויות וסיבוכים, גבוה יותר בהתאם. גם בהקשר זה נציין ונדגיש כי חלו התפתחויות רבות בתחום רפואת העיניים וכי כיום ניתן לעבור סוגים רבים של טיפולים, המבוצעים במקביל במסגרת של ניתוח אחד.
ישנם למשל מטופלים רבים בגיל השלישי הסובלים במקביל מגלאוקומה וקטרקט. בעבר, נהוג היה לטפל בכל אחת מהבעיות בנפרד, אך כיום ישנה אפשרות לטפל בשתיהן בניתוח אחד משולב. במהלך הניתוח מסירים את העדשה העכורה ומשתילים את העדשה המלאכותית ובנוסף, יוצרים פתח ניקוז לצורך פינוי הנוזל המצטבר בעין והפחתת הלחץ התוך עיני.
מובן שאם המטופל סובל מגלאוקומה קלה וקטרקט מתקדם, ייתכן שיוצע לו לקבל טיפול תרופתי עבור הגלאוקומה ולעבור ניתוח לטיפול בקטרקט בלבד. כמו כן לחילופין ייתכן שיציעו לו לעבור ניתוח לטיפול בגלאוקומה הקשה ופשוט להמשיך במעקב אחרי מצב הקטרקט הלא חמור במיוחד. בכל מקרה, המסר צריך להיות חד וברור – נכון לכתיבת שורות אלו, גם מקרים מורכבים ניתנים לטיפול ואין צורך לדחות את ההתערבות הרפואית, גם כשהמטופל סובל ממספר תחלואות במקביל.
השורות התחתונות
- הניתוחים המודרניים לטיפול בקטרקט, מתבצעים בטכניקות חדישות ומתקדמות המובילות לשיעור סיבוכים ותופעות לוואי נמוך מאוד.
•נכון להיום, ביותר מ-90% מהחולים הסובלים מקטרקט הקשור לגיל, החלפת העדשה העכורה בעדשה מלאכותית תוביל לשיפור משמעותי בחדות הראייה.
• גם בתחום העדשות התוך עיניות המלאכותיות חלו תמורות רבות כשישנם דגמים המאפשרים למטופל לראות היטב גם לרחוק וגם לקרוב, ללא צורך בהרכבת משקפיים.
• אמנם ישנם מקרים שבהם באמצעות משקפיים בלבד ניתן לשפר את הראייה בסובלים מקטרקט, אך אם העכירות מפריעה למטופל בתפקוד היומיומי, מומלץ שישקול ברצינות לעבור ניתוח.
• מומלץ ביותר שלא להתמהמה עם הטיפול בקטרקט ולא להמתין עם הניתוח עד לשלב שבו הירידה בראייה תהיה משמעותית מאוד.